ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות
|
28074-04-11
26/02/2013
|
בפני השופט:
הרשמת הבכירה - יפעת אונגר ביטון
|
| - נגד - |
התובע:
שוש מוסקונה
|
הנתבע:
1. הראל חב' לבטוח בע"מ
2. בראל יוסף בע"מ
|
| פסק-דין |
התביעה דנא עוסקת במחלוקת בין הצדדים על שיעור ירידת ערכו של רכב התובעת, כתוצאה מתאונת דרכים שהתרחשה ביום 12.5.08.
תקציר העובדות:
1. בבעלות התובעת (ובעלה - ז"ל) הייתה מכונית מסוג סיטרואן C-4, שנת ייצור 2006.
בתאריך הנ"ל הייתה המכונית מעורבת בתאונת דרכים, שבמהלכה נגרמו לה נזקים רבים.
2. הנתבעת 1 ביטחה את המכונית בביטוח מקיף. שמאי מטעמה (להלן: "השמאי אסרף") בדק את הרכב לפני התיקון, וקבע בחוות דעתו נזק בשיעור 41% משווי המכונית. כמו כן, העריך את ירידת ערך המכונית בשיעור 8% (להלן: "חוו"ד אסרף").
3. המכונית תוקנה במוסך של הנתבעת 2, שם נהוג היה לטפל במכונית לפני התאונה, ושם המשיכה התובעת לטפל במכונית לאחריה. המדובר במוסך הסדר, קרי: מוסך הפועל בתיאום עם הנתבעת 1, לפי הסכם ביניהן.
טענות הצדדים:
4. התובעת מלינה על אופן טיפול הנתבעת 1 בתביעתה. לטענתה, החליטה האחרונה לתקן את המכונית מבלי שנועצה בה. החלטה זו היתה שגויה לנוכח חומרת הנזקים ועוצמתם.
5. כן טענה, כי הנתבעת 1 לא החזירה לה את מלוא ההוצאות בגין בדיקות התקינות הדרושות לשם הנפקת רישיון חדש, לאחר שרישיון הרכב נשלל ע"י משטרת ישראל, מחמת חומרת הנזק שנגרם לרכב בתאונה.
6. לשיטת התובעת, כשהתעניינה בהחלפת המכונית, קיבלה הצעה בסך 30,000 ש"ח, בעוד שמחיר המחירון עמד על סך 70,000 ש"ח. בדיקת המכונית במכון רישוי ובדיקה (להלן: "המכון"), העלתה ליקויים שונים המשפיעים על ערכה.
7. התובעת פנתה לשמאי ויקטור עידן (להלן: "השמאי עידן") שקבע בחוות דעתו את ירידת ערך המכונית מבחינה מסחרית בשיעור 44% (להלן: "חוות דעת עידן").
לשיטת התובעת, חלק מסוים מירידת הערך זקף השמאי עידן לאיכות התיקון שביצעה הנתבעת 2. לפיכך, עתרה לחלוקת הפיצוי בין הנתבעות, בהתאם לשיקול דעתו של בית המשפט.
8. התובעת הגבילה את תביעתה לסעד המקסימלי שבסמכות בית המשפט לתביעות קטנות לעת הגשת התביעה - 31,900 ש"ח, למרות שתביעתה עמדה באותה עת על סיכום הסכומים שלהלן:
א. 33,500 ש"ח בגין ירידת ערך המכונית;
ב. 5,200 ש"ח עבור שכ"ט השמאי עידן;
ג. 250 ש"ח בעד בדיקת המכונית במכון;
ובסה"כ 38,950 ש"ח.
9. הנתבעת 1 התגוננה בטענה כי ערעור על חוו"ד אסרף הוגש לה כשנתיים וחצי לאחר התאונה, למרות שלפי הפוליסה זכות הערעור מוגבלת לשבעה ימים מעת קבלתה. לפיכך, יש לדחות את התביעה נגדה על הסף, בהעדר עילה.
כמו כן, נטען לשיהוי ממושך בהגשת התביעה, שגרם לנזק ראייתי.